Skip to content

j’accuse אני מאשים

by on 31/01/2020

מדינה משמעותה המוסדות שלה, שאמורות לתפקד במסגרת חוקים, אותם קובעים נבחרי הציבור (פוליטיקאים). מוסדות המדינה מחויבים לפעול על פי תפיסת עולם  ממלכתית, משמע, פועלים לפי חוקים אוניברסליים, שאינם עושים איפה ואיפה בין אדם לאדם, ולא משנה מה מעמדו. ראש ממשלה או כל פוליטיקאי אחר, שמנסה לפרק את מוסדות המדינה, קריא מערכת המשפט, משטרה, פקידות בכירה וכו’, הוא פוגע במדינה, מחליש את חוסנה ועוצמתה. את זה הבין אחד מגדולי המדינאים בעולם במאה העשרים, בן גוריון, והקים על בסיס חשיבה ממלכתית את מדינת ישראל, שהצליחה מאד במקום, בו הרבה מדינות מבוססות יותר, עם היסטוריה מדינית וחברתית רבת שנים כשלו. מדינות בהם פעלו המנהיגים הפוליטים  לפי תפיסה, “המדינה זה אני” כשלו, בעוד מדינת ישראל הצליחה, דווקא בגלל שפעלה על ידי הקמת מוסדות, עוד בטרם הקמת המדינה. דווקא אותם מוסדות טרום המדינה, כמו הסתדרות, חברת עובדים, קופות החולים, הסוכנות היהודית, הגנה ואירגונים צבאים אחרים וכו’, איפשרו את הקמת המדינה על בסיס שלטון דמוקרטי, תוך שיתוף התושבים. אותם מוסדות המושמצים היום לא אחת, אפשרו קליטת המוני מהגרים, שעלו על מספר התושבים היהודים המקוריים כמה וכמה פעמים, תוך מספר שנים מיום הקמת המדינה.

 אגב יריבו המר של בן גוריון, מנחם בגין גם היה שותף לתפיסת עולם ממלכתית,  ואף דגל בצורך לחזק את שלטון החוק ומוסדות המדינה.

שום מערכת פוליטית נבחרת, לא תוכל לתפקד ללא מוסדות של המדינה. מדינה ללא מוסדותיה, הופכת לרודנות, או,  תהפוך להיות אנרכיה, ומלחמת הכל בכל. רודנות בנויה על מערכות ותת מערכות כוחניות, מנוהלות באמצעות שררה, הפחדה ודספוטיזם, ולא תוך כדי שיתוף פעולה ווילונטרי של יחידים, אשר מגיעים לידי הסכמה, מתוך פשרה אשר מאפשרת פעולה משותפת. 

דיקטטורה סופה להיכשל, או עם מות הרודן, או בשל התפוררות הפחד של רוב האוכלוסיה, שהוא הדבק היחיד, המאפשר למדינה לפעול כיחידה אורגנית אחת. בעולם המודרני, בו גופים פוליטיים וכלכליים מתחרים זה בזה, אם לא מצליחה המדינה לגייס את היחידים למען מטרה חברתית פוליטית משותפת, מתוך הסכמה וולונטרית, היא תכשל לעמוד בתחרות. זה מה שקרה לברה”מ, כאשר הפחד מהדיקטטור וסטליניזם התפורר, והיחידים, שהיו אמורים לקדם את החברה והכלכלה במדינה, שקעו באדישות. לכך התווספה התופעה, שחלק ניכר מהאליטות, שהיו אמורות להוביל את המדינה אל הישגים, היגרו למקומות אחרים, בעיקר לארה”ב וישראל, מדינות בהם ניתן להם לבטא חופשית את הכשרונות היצירתיים שלהם, ברה”מ נשארה ערומה מכל הצדדים. 

עושר כלכלי-מדיני-תרבותי בנוי על יחידים יוצרי עולמות חדשים, אשר מאפשרים שיתוף פעולה בין יחידים אלה, אליהם מצטרפים אחרים באופן וולונטרי, ולא על יחידים כוחניים, מחפשי שררה, אשר מגבשים קבוצות חברתיות-פוליטיות, למען יפעלו לדיכוי כל גילוי של אינדינידואליזם, שאינו תומך, או חס ושלום מנוגד לאינטרסים של המנהיג, בעל השררה.

מדינה וחברה דמוקרטית,יכולה לתפקד רק כאשר מצליחה להקים מוסדות שילטון, אשר מנוהלות אף הן תוך מתן חופש פעולה ליחידים אשר פועלים בה. כאמור מוסדות המדינה בהכרח מנוהלות על ידי מקצוענים,  בעלי כישורים אקדמים בתחומי משפט, כלכלה וכו’, ולא פוליטיקאים. כישורים לנהל מדינה נרכשים במוסדות חינוך של השכלה גבוהה, ועל ידי הכשרה ממוסדת, או בעבודה, ולא במסדרונות הכנסת, בהם מתגודדים נציגים נבחרים של הציבור הרחב. בעלי השכלה גבוהה בתחומי חברה, משפטים, כלכלה, וכו’, לרוב מבינים את האמור לעיל, לכן הם אינם תומכים בממשלה שמנסה לפרק את מוסדות המדינה, בין אם באמצעות שחיתות, בין אם למען להימנע מגזירת דין. לכן, לא משנה כמה שנים תהיה מפלגה, אשר פועלת נגד מוסדות המדינה, בשלטון, הפקידות הבכירה, ומוסדות המדינה תמיד יפעלו נגד מפלגה, שמעדיפה אינטרסים של מנהיג על פני אינטרסים של המונהג, (קריא, המדינה). כמובן שילטון מאריך ימים של מפלגה אחת, ויותר גרוע של מנהיג אחד, שפועלים למען האינטרסים של מנהיגות ולא למען אינטרס של הכלל, דינו להיכשל.

כאשר האינטרס של המנהיג באה לידי התנגשות, עם האינטרס של מוסדות המדינה, כמו במקרה של מר נתניהו, מוסדות המדינה קמות נגד נטייתו לערבב אינטרסים אישיים עם אינטרסים של הכלל. נגד זה מנסה מר נתניהו ושליחיו לפרק או לקעקע את היסודות עליהם מושתתת המדינה, קריא מערכת השיפוטית, מערכת אכיפת החוק, צבא, ואפילו עיתונות, אשר אומנם הינו מוסד בבעלות פרטית ולא ציבורית, אולם לעיתים העיתונות עומד בדרכו של המנהיג לקדם אינטרסים אישיים על פני אינטרסים של המדינה. 

הבחירות במרץ הן לא על, האם נתניהו או לא נתניהו יהיה ראש ממשלה, אלא על השאלה, האם מדינת ישראל תמשיך לפעול על פי חוקים באמצעות המוסדות שלה, תוך קיום שיתוף פעולה, אשר מושתת על הסכמות וולונטריות של כל מרכיבי החברה, או לאו.

מרכב נוסף שעוזר למדינה לתפקד ביעילות, הוא תחושת זיקה של היחיד אל התת היחידה החברתית בתוך המדינה, שמאפשרת מדיניות של ערבות הדדית, המבטיחה גם לפרטים החלשים ביותר בחברה, קיום מינימלי. כנגד זה עומד המצב, בו מדינת ישראל תהפוך להיות נחלה הפרטית של ראש ממשלה המכהן, ושל קבוצת אוכלוסיה מגזרית זו או אחרת, אשר בקואליציה אופורטוניסטית פוליטית עם מפלגת השלטון, ואשר מדירה את יתר החברה, אשר באופוזיצה למפלגת השלטון, ובמצבים קיצוניים אף מנסה לעשות דאלגיטימזציה של קבוצת אוכלוסיה זאת.

וכעת לגבי המצב הפוליטי היום. השאלה היא לא האם נתניהו או לא נתניהו, אלא השאלה היא “למה דווקא נתניהו”. הרי אפילו ייצא נתניהו זכאי, וצח כמו שלג, היום, כאשר הוא על ספסל הנאשמים, בחירתו לראש ממשלה יהיה בניגוד לכל הגיון, ושכל הישר, אלא אם כן משהו באמת מאמין שקיים אדם, שאין לו תחליף. אבל כידוע בתי הקברות מלאים מנהיגים ואנשים דגולים מנתניהו “שלא היה להם תחליף”. אני כבר לא מדבר על הפן המוסרי, שכפי הנראה לא תקף לגבי כל תומכי נתניהו. 

היום נתניהו עומד נגד כל מוסדות השילטון, שהם הם המדינה. אגב רוב נציגי המוסדות האלה מונו על ידי ממשלתו, או ממשלת ליכוד, הרי הליכוד שולט במדינה פחות או יותר בלי הפסקה כבר משנת 1977, כלומר מעל 40 שנה. מלחמתו של נתניהו נגד המערכת השיפוטית, פרקליטות ובתי משפט, משטרה וכו’ היא מלחמה נגד מדינת ישראל עצמה. מבחינה הזאת נתניהו חותר לא נגד הפרקליטות או פרקליט המדינה, אלא נגד מדינת ישראל עצמה, ומחליש אותה. וזה עלול להתבטא גם בהחלטות איסטרטגיות של מלחמה ושלום, שעלולות להביא להחלטות הרות אסון. מדיניות נתניהו היום היא “תמות נפשי עם פלישתים “. או “אחרי המבול”. במצב זה, אפילו אם נתניהו הוא קורבן של המדינה ומוסדותיה, ונאמר שהוא קורבן, וקורה שמדינה ומערכת שיפוטית, שהיא למעשה המדינה עצמה, טועה או מטעה, עדיין אני שואל למה דווקא נתניהו? מה אין אחרים שיכולים לנהל את המדינה? אם זה היה נכון, אז מה יהיה אחרי שהוא ימות בשיבה טובה? זה יהיה הסוף של המדינה? אם הכרעה היא בכל מחיר נתניהו, אולי צריך גם לחשוב, מתי יהיה הזמן להחליפו? הרי זה חייב לקרות מתישהו. ואז אולי המסקנה המתבקשת היא, שזהו הזמן, כאשר תרומתו למדינה ולמפלגת הליכוד, היא שלילית באופן ברור. 

לסיכום, אני חוזר ומדגיש, בבחירות הקרובות עומדות זה כנגד זה, נתניהו כנגד מדינת ישראל הריבונית על מוסדותיה. אני בוחר במדינת ישראל, ואין לזה שום קשר להאם מוצאי משרידי יהדות אירופה או ממדינות איסלם. שני חלקי העם היו חייבים בדורות הקודמים לשלם מחיר אישי כבד, כדי שתקום מדינת ישראל של היום, על כל השגיה בתחומי התרבות, כלכלה, מוסדות ממשל, מערכת המשפט, מוסדות השכלה גבוהה, צה"ל,  וכך הלאה. 

From → Israel, MENUE, עברית

Comments are closed.

Spirit of Cecilia

Music, Books, Poetry, Film

EugenR Lowy עוגן רודן

Thoughts about Global Economy and Existence

Adult Level Fiction

Exploring alternative narratives

John G. Brungardt

a Thomist wondering about the cosmos

OneXCent

Economy and society under a heterodox perspective.

bliss8543.wordpress.com/

The ISS Blog on Global Development and Social Justice

Debunqed

Simple Online Tech Solutions

Econometricus.com

Data-Driven Economics.

%d bloggers like this: