Skip to content

יהודים, ישראלים

by on 19/02/2019
סקירה קצרה על מצב הלאומי-פוליטי של ישראל, מתוך נקודת מבט היסטורית.
ראשית קצת סטטיסטיקה:

Country Pre-War Estimated killed
Poland 3,400,00 3,000,000
Russia 3,000,000 1,000,000
Romania 757,000 287,000
Hungary 445,000 270,000
Czechoslovakia 357,000 260,000
Germany 500,000 165,000
Lithuania 150,000 145,000
Netherlands 140,000 102,000
France 300,000 76,000
Latvia 93,500 70,000
Austria 206,000 65,000
Yugoslavia 68,500 60,000
Greece 70,000 58,800
Belgium 90,000 25,000
Italy 46,000 7,500
Bulgaria 48,400 ..142
Total 9,689,500 5,594,623

באירופה לפני השואה חיו כ 10 מיליום יהודים. אוכלוסיה הזאת יש לחלק בגלל שינוי גבולות שחלו עם הסכמי מינכן ופרוץ מלחמת עולם השניה לשלושה גושים. רוסיה, ליטה, לטביה ואסטוניה ופולין עם כ 6.7 מיליון יהודים. הונגריה, רומניה, וצ’כוסלובקיה, עם כ- 1.5 מיליון יהודים, גרמניה, אוסטריה, והולנד עם 850,000 יהודים. ביתר מדינות בעיקר צרפת ואנגליה חיו כ- מיליון יהודים .
אחרי השואה שרדו בעיקר יהודי ברה”מ 2.2 מיליון כ- חצי מיליון מיהודי פולין ורומניה כל אחד, ועוד כ 300,000 יהודי הונגריה וצ’כוסלובקיה. כלומר מתוך 9 מיליו יהודים שרדו 3.5 מיליון יהודים. כדאי עוד להוסיף שמתוך יהדות גרמניה ואוסטריה, יותר ממחציתם היגרה עד מלחמת עולם השניה, כמאה אלף לארץ, והיתר לארה”ב. כמו כן כחצי מיליון יהודים, רובם מיהודי פולין ורוסיה היגרו לפלסטינה .
צריך לציין שבאזורים המזרחיים מגרמניה, היהודים חיו בקהילות שהתקבצו סביב מוסדות דת ועזרה הדדית יהודיים. אומנם לאחר המלחמה לכאורה שרדו איים של קהילות יהודיות מזרחה מגרמניה, במקומות כמו בודפשט, רומניה, בולגריה ובברה”מ, אבל הם כולם חיו אחרי המלחמה תחת משטר קומוניסטי, שלא ממש טיפחו את המוסדות היהודיים בלשון מועטה. להוסיף לכך את ההגירה של רוב רובם של שרידי יהדות פולין, צ’כוסלובקיה, הונגריה ורומניה לישראל אחרי הקמת המדינה, ויהודי ברה”מ החל משנות השבעים של מאה העשרים, שהגיע לשיאו בתחילת שנות התשעים, קיום יהודי המקורי, כפי שהתקיים במשך כאלף שנה באירופה, מזרחה לנהר ריין, למעשה נאלם.
אם היום הולכות ומוקמות קהילות יהודיות בכמה מרכזיות בגרמניה ומזרחה לה בעיקר על ידי חב”ד, אלה קהילות שהקשר התרבותי אתני שלהם אל הקהילות המקוריות לא קיים. באותו אופן מדינת ישראל, רק במקרים נדירים הצליחה להעתיק קהילה יהודית מקורית, בלי לאבד לחלוטין את ערכיה וצביונה.
אם לשרטט בקווים מאד גסים את האוכלוסייה האשכנזית בישראל, היום חיים בארץ מעל 3 מיליון יהודים שמוצאם מיהודי אירופה. כשליש עד מחצית מהאוכלוסיה הם מנישואי תערובת בין אשכנזים ומזרחים, מבחינה סטטיסטית מחציתם יש לכלול בין אלה שאמצו את השקפת עולם האירופאית של אחרי מלחמת עולם השניה. פחות ממיליון מהם הם יהודים דתיים ומסורתיים והיתר חילוניים. בחלוקה גסה מאד, מתוך אוכלוסיה של שלוש מיליון, כמיליון הם יוצאי ברה”מ, כמיליון צאצאי החלוצים מקימי המדינה, והיתר צאצאים של שרידי השואה.
ניתוח האוכלוסיה הזאת הייתה חשובה לי כדי לנתח את הבסיס האלקטורלי של השקפת עולם, שנקראת שמאל, ולמעשה מדובר בהשקפת עולם חילונית אירופאית, שמנסה לבנות בישראל קיום תרבותי דמוי אירופאי, פוסט מלחמת עולם השניה. מדובר בגרעין של כ 2 מיליון יהודי אירופה, שהם כרבע מהאוכלוסיה הכללית של ישראל, כולל הלא יהודים. אם נספור את אחוז מצביעי שמאלה מליכוד, בלי הערבים, מדובר בכ 30-35% מהמצביעים.
השקפת עולמם של המצביעים האלה ניתן להגדיר בערך כך, “סולדים מהנרטיב התרבותי של ערבים מוסלמים”. הנרטיב התרבותי הזה עדיין ניכר בקרב יהודים מעדות המזרח, בעיקר מצביעי ש”ס ודומיהם, חלקם מצביעים ליכוד או מפלגה דתית אחרת. מסיבות מובנות, אף אחד לא יודה בכך בקול רם, לא יוצאי ארצות איסלאם ולא יהודים אשכנזים, אבל זה מה שהם חשים בליבם, אחד הסממנים של התרבות היהודית הזאת הוא מתבטא בכמיהה של האוכלוסיה הזאת למוזיקה מזרחית, שחשיפתה עד שנות השבעים הייתה שולית, והיום הפכה להיות main stream, וחלק מהישראליות. יש להבין שהמעבר מלחן אירופאי למוזיקה מזרחית, עם טונאליות שונה לחלוטין מהטונליאות האירופאית, היא לחלוטין לא טריוויאלית.
עולם המושגים של יוצאי ארצות ערב נבנה מתוך זיקה אל התרבות של ארצות מוצא הוריהם, בעיקר מרוקו, תימן עיראק, ופרס. תרבות זאת היא תרבות יהודית מסורתית, עם עויינות חזקה כלפי ערבים מוסלמים, למרות שזהות התרבויותית של יהודים מארצות איסלם דומה מאד לתרבות ארץ מוצאם. לא ברור לי מה מקור עוינות הקיצונית הזאת של האוכלוסייה המזרחית כלפי העולם המוסלמי-ערבי, שאינו קיים דומה לו למשל בקרב יהודי אשכנז כלפי אוכלוסיית אירופה. זאת למרות שלכאורה, במהלך ההיסטוריה, יהודי אירופה נפגעו ללא פרופורציה יותר מהנוצרים, מאשר יהדות מארצות איסלם, מהאוכלוסיה המוסלמית. סיבה שאני יכול להעלות על הדעת היא רצונם להתנתק מהמורשת וזיקה מהעולם הערבי-מוסלמי, שמבחינה פוליטית מייצג את האויב, אותו יש לשנוא ולעשות לו דה-הומניזציה. הסבר אחר הוא הזלזול הרב למוסלמים בקרב קהילות יהודיות יוצאי ארצות איסלם, שכל קשר אליהם מנסים למחוק.
אותו שליש מבין מצביעי “שמאל”, “אשכנזים” איורופאים, מתחלקים בשוני בביטויי הסלידה שלהם לתרבות הערבית, והזהות הערבית. רובם לא בוכלים לומר זאת בריש גלי, שהתרבות הערבית היא נחותה, ואין לערבב אותה עם התרבות היהודית החילונית המודרנית. עובדה, אין כמעט נישואי תערובת בין ערבים ויהודים, אפילו אם הם מהשמאל. לכן גם השמאל תמך מהתחלה במפעל ההתיישבות מעבר לקו הירוק. חלק “מהשמאל”, בעיקר מצביעי מר”ץ, מתוך גישה אפולוגטית כלפי הערבים, מנסים לאפשר לפלסטינים להקים ריבונות משלהם באזורים בהם הם מתגוררים, העיקר שלא יהיו חלק מישראל, ושלא נצטרך להיות במגע יומיומי איתם. הם מאמינים שערבוב אוכלוסיה ערבית ויהודית מסכנת את הדמוקרטיה הישראלית. לכן הם תומכים בגדר ההפרדה, כמה שיותר גבוהה שתפריד בינינו לבינם. הם גם מתנגדים לישיבת יהודים בקירבם, כדי לא לערבב יהודים עם הערבים, ולא להפריע בניסיונות השמאל להתעלם מקיום האוכלוסיה הערבית במרחב. הבעיה של “השמאל “, היא לא בעיה מוסרית של מעשי הכיבוש של המתנחלים, אלא הצורך להתמודד עם מצב, בו השכנים של מדינת ישראל הם ערבים בזויים, מהם רוב אנשי “השמאל” סולדים. לכן לומר על שמאלני, שהוא אוהב ערבים, זה מגוחך. דווקא הימין, בעיקר זה המתנחלי לא פעם מתגאה ביחסים “הטובים”, שלהם עם שכניהם הערבים. האמת היא, שמדובר ביחסי אדון-עבד, אך זה בסדר מבחינתם, בגלל שהם בהחלט לא רואים בהם בני אדם שווים, ובמיוחד לא שווים ליהודים.
בקיצור יהודי אשכנז, אירופאים החילונים, סוציאליסטים או רוויזיוניסטים, נגררו ונשטלו על ידי כמיהות לאומיות אנכרוניסטיות, מושרשות במקורות האמוניים של התרבות היהודית, ללב העולם הערבי מוסלמי. זיקה וכמיהה הזאת, שהייתה אחת מעמודי התווך של האמונה והזהות היהודית, היא גם שאיפשרה בסופו של דבר, ללכד את העם היהודי לכדי עם, למרות שדור הראשון של מהגרים, נתקבץ מעשרות ארצות, עם תרבות ושפה שונים, וזהויות תרבותיות מאוד רחוקות זו מזו. ואני אפילו לא מדבר על השוני בין יהודי אירופה ויהודי עדות המזרח, אלא בין יהודי פולין לדוגמא, דוברי יידיש, ויהודי הונגריה, דוברי גרמנית או הונגרית. תופעת חסידות, לא הייתה כמעט קיימת בקרב יהודי הונגריה. גם הפער בין יהודים חילוניים לעומת דתיים, ציונים ולא ציונים, היה גדול אז, מאשר בימינו. אבל כולם ידעו להתלכד על הרעיון של עצמאות יהודית בארץ ישראל, בין אם דתיים מכל הזרמים, או חילוניים. כך הצליחו בסופו של דבר הציונים, שהיו זרם חילוני לחלוטין, לנצל את כמיהתם רבת השנים של כל היהודים מכול המקומות וכל הזרמים לריבונות יהודית בארץ ישראל, ולהקים את המפעל הציוני. הם גם הצליחו בגלל גישתם המודרניסטית, בין של הוסציאליסטים, ובין של הרוויזיוניסטים, לשחרר את הפוטנציאל היצירתי של היהודים, שהתקבצו במיליונים כאמור בארץ ישראל, וליבנות מדינה יהודית חד לשונית, אפילו תרבותית מפוצלת לזרמים חילוניים או דתיים.
סיפור הצלחה של מדינת ישראל היא יחידה בהיסטוריה האנושית, וראויה להתפעלות. עמים עתיקים נכשלו במשימה לבנות מדינה מודרנית למופת, עם צבא חזק, כלכלה משגשגת, ותרבות פורחת. מעט מאד עמים יכולים להתגאות בהישגים, דומים לאלה שהשיגה מדינת היהודים. מעל הכל אבל מדינה היהודית הצליחה לגשר בין יהודים מתרבויות, שפות וסביבה שונים מאד, כלל בין יהודי אירופה האשכנזים ליוצאי עדות המזרח. אגב אני מתקשה להשתמש במושג עדות המזרח, בגלל שהשאלה היא מזרחה ממה? מרוקו גאוגרפית יותר מערבית מפולין, וכו’. הכינוי הנכון הוא יהודים מזרחה מארץ ישראל, שכולל יהודי פרס ועיראק, יהודי מגרב, שכולל את כל הצפון אפריקאים, ויהודי תימן. לעומתם יהודי פולין, רומניה ורוסיה דוברי יידיש, וכך הלאה. ערבוב של ערב רב זה של אנשים מתרבויות שונות, תוך אימוץ הסיפור המכונן של היהודים, מהווה בסיס לתופעה היחודית, מדינת ישראל. בין אם דתיים או חילוניים, שמאלנים או ימניים, אשכנזים או ספרדיים, וכך הלאה, כולם אימצו את המיתוס היהודי הציוני של שיבת ציון.

From → Israel, MENUE, עברית

Leave a Comment

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s

EugenR Lowy עוגן רודן

Thoughts about Global Economy and Existence

Adult Level Fiction

Exploring alternative narratives

John G. Brungardt

a Thomist wondering about the cosmos

OneXCent

Economy and society under a heterodox perspective.

Econometricus.com

Data-Driven Economics.

Economic Sociology and Political Economy

The global community of academics, practitioners, and activists interested in Economic Sociology & Political Economy -- led by Oleg Komlik

%d bloggers like this: